|
הראייה הכוללת שלי, בתחום הגופני, רגשי, חשיבתי, מאפשרים לי לאבחן את המקור לסימפטומים שונים.
לעיתים קרובות המקור לקושי הוא נוירולוגי (מה שמגדיר את הקושי של המטופל כ-adhd) אך במקרים רבים המקור לקושי הוא בכלל גופני ונובע מתפקוד לא מלא של אחת ממערכות הגוף.
בכל אחד מהמקרים, למרות שלמראית עין התוצאה היא אותה תוצאה (למשל היפראקטיביות /תנועתיות יתר), הטיפול יהיה שונה והדגשים יהיו שונים.
הטיפול בתנועתיות יתר, הנובעת מקושי גופני, יתמקד יותר בפן הגופני ובשכלול המערכות גופניות, שאינן מאפשרות לגוף לתפקד במלוא הפוטנציאל, בעוד לטיפול בקושי בהיפראקטיביות- adhd , יתווספו נתינת כלים, המלמדים להתגבר על המיומנויות הביצועיות החסרות.
בשני המקרים מופיעות לא מעט תופעות לוואי רגשיות והתנהגותיות כגון: דימוי עצמי נמוך, התפרצויות זעם, הימנעות מהתמודדות, תחושת כישלון ועוד.
חשוב מאוד לתת את המקום ולטפל בקשיים הרגשיים וההתנהגותיים, מכיוון שאלה קובעים את היכולת האישית לממש את הפוטנציאל בהווה ובעתיד ומשפיעות מאוד על איכות החיים של המטופל וסביבתו הקרובה.
ה"אני מאמין" שלי
הקשר שאני יוצרת עם המטופל ומשפחתו הם הבסיס להצלחה שלי כמטפלת. אני מדברת וחווה את הילדים ב"גובה העיניים". מחד, מנחה אותי הרצון שהילד יוכל להגשים את הפוטנציאל שלו, שיימנע ממנו תסכול.
מאידך, קיימת אמפטיה אמיתית להורים, שחשים תסכול, חוסר אונים ולעיתים אף אכזבה מהמקום שבו נמצא ילדם. לכן הדרכת הורים לא פחות חשובה מהטיפול עצמו. הילד אמנם מגיע לטיפול אחת לשבוע והעבודה איתו מניבה תוצאות יפות, אך רוב הזמן הילד נמצא בהתמודדות האמיתית עם הקשיים שלו ולכן חשוב שלהורים (ועל פי הצורך גם המורה/המחנך/ היועץ במוסד הלימודים) יהיו הכלים ודרכי התמודדות ספציפיים לקושי של ילדם.
פעמים רבות אני מוצאת שזהו המקום היחיד שבו יכולים ההורים לבטא את התסכול, הקושי והחששות שבו הם נמצאים וזהו המקום שבו מתוך אמפטיה, ללא שיפוטיות או ביקורת מתקיימת הדרכה, בדיקה והפנייה לשינויים ולפתרונות הרצויים.
הקשר האישי לתחום הטיפולי
ההגעה לתחום הטיפולי נוגעת בי אישית. אחד מילדי, היה ילד שקשה לו. הפוטנציאל המולד שלו גבוה ביותר ויחד עם זאת הוא לא הצליח לחוות הצלחות. התסכול היה גדול. האווירה בבית הייתה קשה.
ראינו שדרושה התערבות מיידית ונכונה.
הוא עבר אבחון והאבחון לא היה חד משמעי. היה חשד שהוא סובל מ- adhd -הפרעות קשב וריכוז- אולם התחושה שלנו הייתה ש"זה לא זה".
חקרנו חקירה מעמיקה אודות סיבות וגורמים לקשיים שחווה הילד שלנו וגילינו שילדים רבים מאוד סובלים מקשיים דומים, כשהמשותף לכולם הוא, שהמקור לקושי הוא גופני, כלומר- מערכות גוף שונות לא מתפקדות במלוא היכולת שלהם או במילים אחרות- אין ויסות, אין איזון- מערכות שונות יכולות לתפקד בהיפר- עודף, או בהיפו- חוסר.
ההתמקדות בטיפול שעבר בננו היה גופני. ממנו נגזר טיפול רגשי. הטיפול עזר לילד להתגבר על חלק גדול מהקשיים שלו ונתן לו את ההזדמנות לחוות הצלחות בתחום הלימודי והחברתי, דבר שהשפיע ישירות על הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והביטחון העצמי שלו. ההשפעה היתה כמובן ישירות על הילד אולם המשפחה כולה יכלה ליהנות מהשינוי.
הסבה מקצועית
מספר שנים לאחר מכן, הגעתי לצומת מקצועית בחיי והחלטתי לעשות הסבה לתחום הטיפולי.
למדתי את שיטת אלבאום. בתום לימודי, וככל שהתנסיתי כמטפלת בשיטה, הבנתי כי יש בידי כלים טיפוליים טובים - אך חלקיים בלבד.מכאן המשכתי ללמוד ולרכוש כלים נוספים, בעיקר בתחום האימון בכלל,אימון adhd בפרט, המאפשרים לטיפול להיות מקצועי, מדויק, כולל ותומך הן למטופל והן למשפחתו. הכלים הללו מאפשרים למשך הטיפול להתקצר והכי חשוב- התוצאות מדהימות.
הנכם מוזמנים לפנות אליי לקבלת פרטים והסבר נוסף
michal1959@012.net.il
נייד: 052-3350686 052-3350686
מיכל לוינזון
|
