מחדר הטיפולים ב' (11) ואחיו (10), רבים ביניהם באופן שנראה להורים קיצוני. ישנם מצבים רבים שהם יודעים להסתדר ביניהם, אבל פתאום, ללא התראה, ב' מתפרץ עליו אחיו והדבר בא לידי ביטוי בצעקות, מכות, שריטות. ההורים טוענים – סכנת נפשות. העוצמה ממש מפחידה. "הצבת גבולות, דיבורים, איומים, עונשים. מה לא ניסינו. שום דבר לא עוזר. גם בכתה ההתנהגות הזו חוזרת על עצמה. פתאום ללא שום סיבה נראית לעין יכול ב' להתפרץ. אמנם בביה"ס הוא לא מעז להכות, אולם העוצמות של הצעקות לא נראות תואמות למה שקורה". כך אמרו בשיחה הטלפונית הראשונית, שבה הסבירו את סיבת הפנייה.
קבענו להיפגש. לאור הסיפור שהובא לידיעתי בטלפון, ציפיתי לפגוש "בריון קטן". אולם לאבחון הגיעו אבא ואמא ו-ב', שנראה רגיל לגילו, שום דבר חיצוני קיצוני שיכול להסביר את העוצמות שיוצאות ממנו בשעת זעם.
בתשאול ובאבחון שערכתי התברר כי לב' סיבה "טובה", שמסבירה את התנהגותו. לב' יש רגישות גבוהה למגע.
כמעט כל דבר שנוגע בו, החל מבגד, דרך חומרים כגון מים, סבון, קרמים, דשא, חול- המגע איתם קשה לו. הוא לא יכול לסבול. במיוחד מגע מרפרף. זה ממש מוציא אותו מדעתו. האם אישרה והוסיפה, כי כבר בהיותו תינוק הוא בכה הרבה, לא אהב שמחבקים אותו, סלד מנשיקות. מתסכל ביותר.
את הדימוי הבא אני מביאה בדרך כלל כהסבר למה שב' מרגיש: אפשר לדמות בלון. כל גירוי לא נעים הוא כמו נשיפה לתוכו. הבלון הולך ומתנפח, הולך ומתנפח עד שכבר מגיע לשיא קיבולת האויר. נשיפה נוספת ואפילו קטנטנה תפוצץ אותו. זה בדיוק מה שקורה ל-ב'. מהשנייה שהוא מתעורר הוא מתחיל לצבור תחושות גופניות, שקשה לו איתם והדבר הולך ומצטבר עד שהוא מתפוצץ, והגירוי האחרון שגורם לו להתפוצץ יכול להיות ממש קטן ולכן נראה כאילו העוצמות של ההתפרצויות שלו אינן תואמות לגירוי אבל אסור לשכוח שהגירויים מצטברים והגירוי האחרון היה רק ה"קש ששבר את גב הגמל".
הטיפול כלל העלאת המודעות של ב' ומשפחתו לקושי, הענקת כלים שבהם יוכלו להסביר לסביבה הקרובה על הקושי של ב', ניתוח מצבים ואירועים בהם קשה לב' במיוחד ומתן פתרונות, עבודה גופנית במגע בשעת הטיפול והדרכה ומתן תרגילים לב' ולהורים לעבודה על התחושה הגופנית- בבית.
לאחר מספר שבועות, בהן למד ב' "לסבול" מגעים שונים, כבר נראה שיפור בהתנהגותו של ב', הן בתדירות והן בעוצמה של תגובותיו. הן בבית והן בבית הספר. הטיפול נמשך מספר חודשים. כיום מצבו של ב' טוב הרבה יותר ובעזרת המודעות והמשך עבודה על מגע, מצבו הולך ומשתפר.
מאפיינים של קשיי התנהגות:
התפרצויות זעם, מופנמות, אגרסיביות, פסיביות, סף תסכול נמוך, קושי ביצירת קשרים חברתיים, הימנעות מלהימצא בחברה, קושי ביצירת יחסים אינטימיים, מתח, עצבנות.
הסיבה
קשיי התנהגות, יכולים להיות כתוצאה מ- adhd ויכולים להופיע כתוצאה ממערכות גופניות, שאינן מתפקדות במלוא הפוטנציאל שלהן.
לאחר אבחון תפקודן של מערכות גוף שונות נקבע הטיפול המתאים.
להלן דוגמאות של מערכות גוף (מתוך כמה), שתפקוד לקוי שלהן יכול להוביל לקושי:
עודף בקלט החושי
עודף בקלט החושי ובעיקר חוש הריח, השמיעה והמגע עלולים לגרום לקשיים בהימצאות בחברת בני אדם בכלל ולקשיים התנהגותיים בפרט.
מי שסובל מרגישות למגע, ימנע ככל יכולתו מלבוא במגע עם ילדים אחרים, לא יוכל לסבול משחקים פיזיים שכוללים מגע כלשהו, ימנע מלשהות במקומות הומים וצפופים, יגיב בהתנהגויות שונות לסוגי מגע שונים, לריחות שאינם נעימים לו ולרעשים, המקשים על תפקודו, כל עוד הם קיימים.
לעומתם מי שיש לו תת רגישות למגע, זקוק למגע עמוק כדי להרגיש. על פני השטח נראה את הילדים שנוגעים, ש"נדבקים", שהמגע שלהם חייב להיות מאוד חזק ולעיתים מכאיב, נפגוש את הילדים ש"חודרים" לגבולות האחר. התנהגות כזו יוצרת התרחקות של החברה מהילד, חוסר רצון להיות בקרבתו ,בעיה חברתית שעלולה לגרום לילד להתנהגויות בלתי רצויות.
כשתפקוד לקוי במערכות שונות יוצר תסכול התפרצויות זעם ותסכול, מתח ועצבנות, יכולים להופיע בכל מקום שבו יש פער בין הפוטנציאל לבין היכולת לממשו. לפער הזה בין הפוטנציאל לבין היכולת לממשו קוראים תסכול. תסכול יבוא לידי ביטוי כשמערכת המוטוריקה העדינה לא מתפקדת כרצונו (לרצות לצייר ויוצא קשקוש), כשמערכת המוטוריקה הגסה לא מתפקדת כרצונו (לבעוט בכדור ולא להצליח), כשמתקיימים קשיים במערכת הוסטיבולרית וכתוצאה מכך אי אפשר לעלות על מתקנים שונים כגון נדנדות, קרוסלות, רכיבה על אופניים. לכל אלה השלכות חברתיות והתנהגותיות, קושי ביצירת קשרים חברתיים, פסיביות, התנהלות של הימנעות.
סיבות גופניות המובילות לקשיי התנהגות:
* קושי בהפעלת המוטוריקה הגסה: סרבול מוטורי, הימנעות מפעילויות גוף מורכבות.
* קושי בהפעלת המוטוריקה העדינה: תפקוד לא תקין של אצבעות הידיים.
* קושי בהפעלת שרירי העיניים- לצדדים, מעלה/מטה, בקו מעגלי המונעים משחקי חברה שונים.
* קושי בקואורדינציה.
* עודף בקלט החושי, בעיקר בחוש המגע, השמיעה והריח.
* חוסר בקלט החושי.
* קושי בגמישות גופנית.
* קושי ביכולת הרפיית שרירי הגוף.
* מערכת שרירים טבעתיים שאיננה מתפקדת באופן תקין.
