במקרים רבים, קשיים של ילדים בעלי ADHD אינם מסתיימים בקשיי הקשב והריכוז.
לאחוז גבוה מביניהם מתלווים קשיים נוספים בתחום המוטורי-גופני-תחושתי.
מחקרים מראים התאמה של 50% ומעלה בין ADHD ולקויות למידה לבין קשיים בתחום הגופני.
כמטפלת בשיטת אלבאום, יש ברשותי כלים לזיהוי הגורמים המוטוריים והחושיים שעלולים להוביל
לקושי תפקודי, לימודי, התנהגותי ורגשי והכלים הטיפוליים לשיפורם.
חשיבות רבה ביותר קיימת לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות. כשאחת או יותר ממערכות
אלה לא מתפקדות כראוי, יש לכך השלכות המופיעות באופן דומה לסימפטומים של ADHD:
·עודף בקלט החושי, בעיקר בחוש המגע, השמיעה והריח.
·חוסר בקלט החושי.
·קושי בהפעלת המוטוריקה הגסה: סרבול מוטורי, הימנעות מפעילויות גוף מורכבות.
·קושי בהפעלת המוטוריקה העדינה: תפקוד לא תקין של אצבעות הידיים. שאינן מאפשרות
תפקודבמלוא הפוטנציאל המולד.
·קושי בהפעלת שרירי העיניים- לצדדים, מעלה/מטה, בקו מעגלי.
·קושי בקואורדינציה.
·עודף בקלט החושי, שבא לידי ביטוי בעיקר בחוש המגע, השמיעה והריח.
·קושי בגמישות גופנית.
·קושי ביכולת הרפיית שרירי הגוף.
·מערכת שרירים טבעתיים שאיננה מתפקדת באופן תקין.
·ירידה באיכות הנשימה, פוגעת באופן ישיר באיכות הלמידה.
·מערכת שיווי המשקל שאיננה מתפקדת במלואה.
קשיים רגשיים, קשיים התנהגותיים ותחושת תסכול
דימוי עצמי נמוך, תחושת כישלון, רחמים עצמיים, כעס, התפרצויות זעם ותסכול, מתח
ועצבנות, יכולים להופיע בכל מקום שבו יש פער בין הפוטנציאל הגופני -מוטורי
לבין היכולת לממשו.
לפער הזה בין הפוטנציאל לבין היכולת לממשו קוראים תסכול.
תסכול יופיע כשמערכת המוטוריקה העדינה לא מתפקדת כרצונו (לרצות לצייר
ויוצא קשקוש), כשמערכת המוטוריקה הגסה לא מתפקדת כרצונו (לבעוט בכדור ולא להצליח),
כשמתקיימים קשיים במערכת הוסטיבולרית (שיווי משקל) וכתוצאה מכך אי אפשר לעלות על
מתקנים שונים כגון נדנדות, קרוסלות, רכיבה על אופניים. לכל אלה השלכות חברתיות
הסימפטומים ההתנהגותיים המופיעים על פני השטח דומים לסימפטומים של ADHD.
לכן חשוב לזכור שקשיי התנהגות, יכולים להיות כתוצאה מ- ADHD ויכולים להופיע
כתוצאה ממערכות גופניות, שאינן מתפקדות במלוא הפוטנציאל שלהן. מכאן
החשיבות הרבה שיש לתפקוד הגופניהתקין.
דוגמאות לקשיים נלווים בתחום הגופני שעלולים לבוא לידי ביטוי באותם סימפטומים
מהם סובלים ADHD
רגישות יתר או תת רגישות של מערכת החושים- קושי בקשב, ריכוז:
מגע, שמיעה, ריח. כשחסרה היכולת לסנן את הגירויים הנקלטים דרך החושים (ובעיקר חוש המגע, הריח
והשמיעה), נגרמת הצפה בקליטת נתונים מהסביבה החיצונית. המאמץ שמשקיע הגוף על מנת להתמודד עם ההצפה כל כך גדול, שלא נשארת אנרגיה
ללמידה. המוח עסוק בלהדוף את הגירויים המפריעים או בניסיון לארגן את מה שהוא מעוניין
להיות ממוקד, יכולת הקשב והריכוז נפגעות, קיים קושי בהתמודדות בסיטואציות עמוסות גירויים.
רגישות יתר או תת רגישות של מערכת החושים- קשיים חברתיים, התנהגותיים
עודף בקלט החושי ובעיקר חוש הריח, השמיעה והמגע עלולים לגרום לקשיים בהימצאות
בחברת אנשים בכלל ולקשיים בהתנהגותיים בפרט. מי שסובל מרגישות למגע, ימנע ככל יכולתו מלבוא במגע עם ילדים אחרים, לא יוכל לסבול
משחקים פיזיים שכוללים מגע כלשהו, ימנע מלשהות במקומות הומים וצפופים, יגיב
בהתנהגויות שונות לסוגי מגע שונים, לריחות שאינם נעימים לו ולרעשים,
המקשים על תפקודו, כל עוד הם קיימים.
לעומתם, מי שיש לו תת רגישות למגע, זקוק למגע עמוק כדי להרגיש. על פני השטח נראה
את הילדים שנוגעים, ש"נדבקים", שהמגע שלהם חייב להיות מאוד חזק ולעיתים מכאיב,
נפגוש את ילדים ש"חודרים" לגבולות האחר.
התנהגות כזו יוצרת התרחקות של החברה מהילד, חוסר רצון להיות בקרבתו ,
בעיה חברתית שעלולה לגרום לילד להתנהגויות בלתי רצויות.
אצבעות:
מוטוריקה עדינה- זוהי מערכת המאפשרת יישום פוטנציאלים שונים הקשורים לרוב העשייה שלנו. כל פעולה הקשורה לעשייה עדינה כגון: צחצוח שיניים, רכיסת כפתור,
שריכת נעליים, חיתוך עם סכין ומזלג, כתיבה, ציור, נגינה ועוד נעשית באמצעות
מערכת המוטוריקה העדינה. ככל שפוטנציאל המולד של האדם, ובעיקר הפוטנציאל היצירתי והאומנותי גבוה יותר,
כך האצבעות צריכות לשרת אותו ברמה גבוה יותר. כדי שתתקיים למידה, כתיבה, העתקה, ציור, עמידה בקצב הכתבות- מערכת
המוטוריקה העדינה צריכה להיות מדויקת, עליה לתפקד בצורה יעילה, ללא מאמץ,
השליטה בה אמורה להיות טובה וברמה אוטומטית.
שרירי עיניים:
למערכת שרירי העין תפקיד חשוב ביותר בתפקודי למידה. על מנת להיות מסוגל לקרוא, לכתוב, להעתיק מהלוח, על גלגל העין להיות מסוגל
לנוע באופן רצוני, מדויק, וללא מאמץ במסלולים הרצויים: לצדדים, מעלה/מטה,
אלכסונים ובצורה מעגלית.
טיפול במגע:
עיסוי ומגע הם כלים טיפוליים המשפיעים על מערכת העצבים בכך שהם מובילים
להפרשת חומרים מרגיעים מהמוח שמפחיתים מתח וחרדה אצל בעלי טונוס שרירים
גבוה ומחזקים את טונוס השרירים הנמוך ממנו סובלים מטופלים רבים.
המושג דומיננטיות צידית
מתייחס להעדפה או לשליטת יתר של צד אחד של הגוף על פני הצד השני. החשיבות העיקרית של העדפה צידית היא בכך שמתאפשרת רכישה יעילה של מיומנות
תפקודיותובמיוחד לגבי פעולות הדורשות מיומנות של מוטוריקה עדינה וגסהההעדפה
הצידית מאפשרת למוח לייעל ולדייק בתפקוד, היא תאפשר לנו לבצע פעולות גופניות
רבות ללא השקעת אנרגיה מיותרת. ילדים שלא פיתחו דומיננטיות צידית מושלמת, עלולים לגלות בנוסף לקשיים תפקודיים,
גם בעיות הקשורות בדיבור, בקריאה ובתפקודים קוגניטיביים. לסיכום:
חשיבות רבה ביותר קיימת לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות. כשאחת או יותר
ממערכות אלה לא מתפקדות כראוי, יש לכך השלכות המופיעות באופן דומה
לסימפטומים של ADHD
לכל מטופל מותאמת תוכנית טיפולית ספציפית מאחד או יותר מהתחומים הבאים:
יציבה, גמישות, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, קואורדינציה, שרירים טבעתיים,
שרירי גלגל העין, סדר וארגון, מדיטציות, תרגילים לשיפור ושכלול כוח הרצון, עיסוי,
פורקן מתח פיזי ורגשי והעצמה אישית.
