מחדר הטיפולים מ', בן 7 ואמו הגיעו אלי כדי שאבדוק כיצד אוכל לעזור להם בבעיות ההתארגנות של מ'.
הקושי בא לידי ביטוי בכך שהילד מתקשה להתארגן במסגרת זמן נתון ואינו עצמאי בפעילויות יומיומיות. מ' אמנם מסוגל לבצע את כל הפעולות שמצופות לגילו, אלא שהביצוע כל כך איטי ומשך זמן ההתארגנות שלו כל-כך ארוך, עד שבדברים רבים שיכול היה לעשות לבד, הוא נעזר באמו. למשל- בכל בוקר, על מנת לא לאחר למסגרת הלימודים, למרות גילו ולמרות שיש לו אחים קטנים ממנו, אמו ממשיכה להלביש אותו.
ההתנהלות האיטית באה לידי ביטוי בתחומים נוספים בחייו: קצב רכישת הקריאה והכתיבה, השתלבות חברתית קשה- ההתנהלות האיטית שלא לא "מדביקה" את קצב ההתנהלות של בני גילו הן במשחקים והן בשיחות, והדבר יוצר אצלו הימנעות חברתית והסתגרות, למרות שביסודו הוא ילד חברותי שרוצה וזקוק לחברה.
טענה נוספת היתה הקושי הרב של מ' להירדם בלילה. זמן רב עובר עליו בשכיבה במיטה עד שנרדם.
האבחון שערכתי למ' הראה באופן בולט את הקושי שלו בפעילות הדורשת קואורדינציה. התוצאה המיידית של קושי כזה הוא מתח גופני וסרבול מוטורי המוביל לקושי אמיתי בהתארגנות של מטלות מובנות. בנוסף, אין למ' צידיות מובהקת. כלומר- קיים שימוש אקראי של יד/רגל ימין ושמאל (קראו בהמשך הדף הרחבה).
הטיפול התמקד בשני מישורים עיקריים: עבודת גוף של מ' והדרכת האם על העברת האחריות לביצוע משימות בסיסיות של מ' ממנה אליו, באופן הדרגתי ומתגמל.
הטיפול, שערך כ-5 חודשים, עשה מהפך בחיי מ' ומשפחתו. עבודת הגוף האינטנסיבית בקואורדינציה, חיזוק הצד הדומיננטי של הגוף, עבודה על סיום משימות עם דגש על זמן, העברת האחריות על התארגנות הבוקר מהאם לילד- עשו את שלהם. השיפור שחל בתפקוד של מ' בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים. הקריאה נקלטה מהר מאוד, הילד הצליח להתחבר למספר ילדים בכתתו והוא הצליח להירדם הרבה יותר בקלות. והדבר שהאם סיפרה בחיוך: "הילד הפך להיות שובב. הוא מטפס, קופץ. עד הטיפול לא הייתי צריכה לדאוג לו כי היה לי ברור שהוא יושב ומצייר או משחק במשחק שקט. עכשיו הוא ילד ככל הילדים".
מאפיינים
תנועתיות יתר, איטיות, פסיביות, קושי בסדר, בארגון, סרבול מוטורי, רגישות יתר למגע/רעש/ריח/אור, היפוטוניה, היפרטוניה, קושי לשחק במשחקי כדור, עייפות, קושי בהתמצאות במרחב.
הסיבה קשיים תפקודיים, יכולים להיות כתוצאה מ- adhd ויכולים להופיע כתוצאה ממערכות גופניות, שאינן מתפקדות במלוא הפוטנציאל שלהן.
לאחר אבחון תפקודן של מערכות גוף שונות נקבע הטיפול המתאים.
להלן דוגמאות של מערכות גוף (מתוך כמה), שתפקוד לקוי שלהן יכול להוביל לקושי:
מה הקשר בין קואורדינציה לקשיים תפקודיים?
המקור ליכולת תפקודית תקינה נמצא במוח. להלן מספר עובדות:
* המוח מחולק לשני חלקים- אונה ימנית ואונה שמלית. האונה הימנית אחראית לתפקוד צידו
השמאלי של הגוף והאונה השמאלית אחראית לתפקודו הימני.
* בין האונות קיים חיבור, שמאפשר זרימת אינפורמציה בין שני צידי המוח.
* לכל אחת מאונות המוח תפקיד שונה בתפקוד וכל אחת מהן תורמת לתהליך איכות שונה. רק
זרימת אינפורמציה תקינה בין שתי האונות מאפשרת תפקוד תקין ואיכותי.
* מערך ההצלבה במוח בא לידי ביטוי בתפקוד הקואורדינציה הגופנית ולכן התפקוד הגופני מהווה
מדד לקשר שבין שני חלקי המוח.
* שיפור הקואורדינציה הגופנית תשפר את כמות הקשרים הנוירולוגיים בכל אונה ואת איכות זרימת האינפורמציה בין שני חלקי המוח.
הקשר בין חוסר צידיות דומיננטית וקשיים תפקודיים המושג דומיננטיות צידית מתייחס להעדפה או לשליטת יתר של צד אחד של הגוף על פני הצד השני (ימין או שמאל).
החשיבות העיקרית של העדפה צידית היא בכך שמתאפשרת רכישה יעילה של מיומנות תפקודיות
ובמיוחד לגבי פעולות הדורשות מיומנות של מוטוריקה עדינה וגסה.
ההעדפה הצידית מאפשרת למוח לייעל ולדייק בתפקוד, היא תאפשר לנו לבצע פעולות גופניות רבות ללא השקעת אנרגיה מיותרת.
ילדים שלא פיתחו דומיננטיות צידית מושלמת, עלולים לגלות בנוסף לקשיים תפקודיים, גם בעיות הקשורות בדיבור, בקריאה ובתפקודים קוגניטיביים.
סיבות גופניות המובילות לקשיי תפקוד:
* קושי בהפעלת המוטוריקה הגסה: סרבול מוטורי, הימנעות מפעילויות גוף מורכבות.
* קושי בהפעלת המוטוריקה העדינה: תפקוד לא תקין של אצבעות הידיים. שאינן מאפשרות תפקוד
במלוא הפוטנציאל המולד.
* קושי בהפעלת שרירי העיניים- לצדדים, מעלה/מטה, בקו מעגלי.
* קושי בקואורדינציה.
* עודף בקלט החושי, שבא לידי ביטוי בעיקר בחוש המגע, השמיעה והריח.
* קושי בהפעלת המערכות הללו מביאים לירידה באיכות הנשימה, דבר הפוגע באופן ישיר על איכות
התפקוד הגופני.
* קושי בגמישות גופנית.
* קושי ביכולת הרפיית שרירי הגוף.
* מערכת שרירים טבעתיים שאיננה מתפקדת באופן תקין.
