adhd הוא פגיעה במיומנויות קוגניטיביות שאינן מפותחות דיין.

תפקידן של המיומנויות הקוגניטיביות היא לאפשר תגובות נאותות לסיטואציות שונות ולסייע להתמודד ביעילות עם דרישות חברתיות, התנהגותיות ואקדמיות שונות.

תחומי המיומנויות שבהם מתקיים הקושי:

מיומנויות ביצועיות-
קושי לארגן מחשבות, לדכא דחפים, להגדיר בעיות, לאתר פתרונות לבעיות, לחזות תוצאות של אירועים, סדר, קושי בקבלת החלטות, במעקב אחרי הוראות, בזיכרון מיידי ולא מיידי שאמור לסייע לבחון אירועים במבט לאחור ולהפיק את הלקח להתנהגות עתידית. פיזור, אימפולסיביות, קושי במעברים- התנגדות לשינויים בתוכנית ולבקשות חדשות, קושי להתחיל מטלות חדשות.

תחום חברתי-
במקרים רבים הילדים והנערים ילדותיים יחסית לבני גילם ומכאן נוצר קושי ליצירת קשרים חברתיים. לחלק מהם חסרות מיומנויות לפתיחה בשיחה בהשתלבות בפעילות חברתית, לחלוק את רכושם עם אחרים. הם לא קוראים נכון את תגובות של אחרים ואינם ערים לסימנים חברתיים מילוליים ושאינם מילוליים. אין להם מושג איך הם נראים בעיני אחרים, לא פועלים לפי קודים חברתיים שמצופים מהם, מתנהגים בצורה שאיננה מקובלת, לא מצליחים להסתגל לפעילות קבוצתית, מחפשים תשומת לב בצורה שאיננה מקובלת על סביבתם. נוצרת התנהגות שמתפרשת כחוסר כבוד לזולת: לחברים, להורים, למורים ולמבוגרים בכלל.

מיומנות שפתית-
לא יודעים לבטא רגשות. למשל: אני עצוב, כועס, מתוסכל. לא יודעים להביע מה, מה מעדיפים, מה חושבים ומדוע דואגים. במקום זה יגיבו בהתפרצות זעם, בריחה מהחדר, מה שנראה כחוסר התמודדות. ניסיון העבר והזיכרונות מאוחסנים בצורה של שפה ומכיוון שמיומנויות השפה חלשות, הם ייתקלו בקשיים ללמוד מפתרונות העבר.

חוסר במחשבה גמישה-
חווים האירועים השונים במונחים קונקרטיים של שחור/לבן, מצוין/נוראי.
תחושותיהם על עצמם מוחלטות- אני נהדר/אני כישלון, אני חכם/טיפש. אין את חוויית הביניים.
מתמקדים בפרטים ולא בתמונה הכוללת, קשה להם להקשיב אובייקטיבית לנקודת מבט אחרת.
הוויסות הרגשי נפגע וגורם להתפרצויות, שאינן תואמות את הגירוי. לעיתים התגובה מוקצנת מאוד ביחס לגירוי, דבר המקשה על רגיעה בזמן סביר. נטייה למצבי רוח, גישה שלילית בהתמודדות עם קשיים. התוצאה היא קושי בחשיבה צלולה לאיתור פתרונות אפשריים. כמו-כן, אורך הזמן של חווית הרגש יכול להימשך זמן רב ולא פרופורציונאלי לגודל האירוע.

מיומנות של ויסות רגשי-
הוויסות הרגשי נפגע וגורם להתפרצויות, שאינן תואמות את הגירוי. לעיתים התגובה מוקצנת מאוד ביחס לגירוי, דבר המקשה על רגיעה בזמן סביר. נטייה למצבי רוח, גישה שלילית בהתמודדות עם קשיים. התוצאה היא קושי בחשיבה צלולה לאיתור פתרונות אפשריים. כמו-כן, אורך הזמן של חווית הרגש יכול להימשך זמן רב ולא פרופורציונאלי לגודל האירוע.

התוצאה:
התוצאות של הקשיים הללו באים לידי ביטוי באינטראקציה שמתפתחת עם הסביבה , והיא לעיתים קרובות שלילית.
לסובלים מ-adhd יתכן דימוי עצמי נמוך וקשיים רגשיים נולווים, הנובעים מהפער בין הפוטנציאל הגבוהה בדרך כלל, לבין רמת ביצוע נמוכה יותר, בין ציפיות הסביבה לבין היכולת הביצועית. 

        לכן חשוב כל-כך לטפל, לאמן, לתמוך וללמד את המיומנויות החסרות ובנוסף, לתמוך 

בסביבה הקרובה, על מנת להקל ולהעלות את איכות החיים.